גזר דין בתיק תפ"ח 1206/04

איסור פרסום

תיק זה דן בעבירות מין שביצע הנאשם במתלוננת בהיותה קטינה. לשם הגנה על המתלוננת, נאסר בזאת פרסום שמה וכל פרט אחר העשוי להביא לזיהויה.

בכפוף לאמור, ניתן לפרסם את גזר הדין.

השופט ישעיהו שנלר :

רקע ועובדות :

1.          ביום 6.10.05 הורשע הנאשם על-פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות נשוא כתב האישום המתוקן, ובכללן: נסיון אינוס, עבירה לפי סעיף 345(א)(1) יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק); מעשה סדום, עבירה לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק.

2.          עובדות כתב האישום המתוקן הנן כדלקמן:

המתלוננת הנה קטינה ילידת 1988 (להלן - המתלוננת או הקטינה).

ביום 18.11.04, בסמוך לשעה 22:00, פגשה המתלוננת את הנאשם ברחוב בר-אילן בפתח-תקווה, עת ששהה שם עם חבריו, וביניהם חברתה של המתלוננת אשר מכירה את הנאשם מהיכרות מוקדמת. הנאשם והמתלוננת שוחחו, ובמהלך השיחה סיפרה המתלוננת לנאשם כי היתה מאושפזת עקב ניסיון אובדני. הנאשם ביקש מהמתלוננת כי תתלווה אלו "לעשות סיבוב", היא הסכימה, והם התרחקו לרחוב צדדי. הנאשם עלה לביתו וחזר עם בקבוק בירה ממנו שתו שניהם, ולאחר מכן הביא הנאשם בקבוק בירה נוסף.

לפתע ביקש הנאשם מהמתלוננת כי תיתן לו "נשיקה צרפתית", והיא סירבה. בתגובה לכך אמר לה הנאשם כי אם ירצה "יוכל לאנוס אותה בשנייה". הנאשם שלף סכין והחל לנשק את המתלוננת על שפתיה ולחבקה. המתלוננת ניסתה להדוף את הנאשם, אולם הוא הצמיד4 אליו, כשהוא תופס בראש4. המתלוננת ניסתה להתרחק מהמקום, אך הנאשם איים עליה "שלא תלך לשום מקום עד שהוא יזיין אותה". הנאשם תפס את המתלוננת בצוואר4, ומשך את ראש4 כלפי איבר מינו על מנת שתבצע בו מין אוראלי. המתלוננת התנגדה, ובתגובה לכך איים עליה הנאשם: "לא חבל על הפנים היפות שלך". בשל האיומים, נאלצה המתלוננת לבצע בנאשם מין אוראלי, כשהוא מחדיר את איבר מינו לפיה, ומכנה אותה "זונה". כמו כן הכניס הנאשם את ידו מתחת לחולצתה ומישש את שדיה מבעד לחזייתה. המתלוננת צעקה וניסתה להכות בנאשם, אולם הוא בתגובה צעק לעברה: "ככה את מתנהגת אלי?" ואחז בצווארה חזר יותר. לשאלת המתלוננת מדוע הוא עושה זאת, ענה הנאשם: "כי אני נהנה מכך".

לאחר מכן גרר הנאשם את המתלוננת לחניית בניין סמוך, שם פתח שוב את מכנסיו, הוציא את איבר מינו והורה למתלוננת לבצע בו שוב מין אוראלי. בשל האיומים, מילאה המתלוננת אחר דרישתו, אולם אז אמר לה הנאשם: "עזבי, אני רוצה לזיין אותך" וניסה לפתוח את רוכסן מכנסיה.

הנאשם חדל ממעשיו, כשעבר רכב במקום והבחין במתרחש, והוא נמלט מהמקום בריצה.

3.          בעת הצגת הסדר הטיעון, ביום 6.10.05, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לעניין העונש, כך שהמדינה תבקש לגזור על הנאשם עונש מאסר של 4 וחצי שנים בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת, ואילו ב"כ הנאשם יבקש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל של שנתיים וחצי בלבד.

4.          במסגרת הטיעונים לעונש, הובא לעדות מטעם ההגנה דודו של הנאשם, מר סלבטו אבי, מורה ומחנך בקהילה, שהעיד כי הנאשם מוכר לו מגיל ינקות. לדבריו, הנאשם הנו " ילד טוב מאוד וחכם..." (עמ' 12 לפרוט'). עוד ציין העד ביחס לנאשם:

"... על פי ההערכה החינוכית שקיבלתי אותו במסגרת החינוכית אני יכול להגיד שהוא ילד חיובי, חבל שהוא הגיע למצב הזה" (עמ' 12 לפרוט').

כך גם העיד אחיו של הנאשם, מר קוקה צחי, שסיפר על ט5ב ליבו של הנאשם ועל כישוריו בתחום השירה והמנהיגות. לדבריו, קשה היה לו להבין את המצב אליו נקלע הנאשם, כשהוא מוסיף לעניין זה:

"...ששמעתי על הסעיף בו הוא מואשם אני פשוט לא יודע, חלק בתוכי נשבר, כי אני מכיר את הילד הזה, הוא לא מסוגל לפגוע בזבוב, זה לא מתאים לו, זה לא הילד שילך לפגוע במשהו. בוודאי שלא בדברים כאלה. פתאום אני שומע על מעשה שכזה וסעיף בו נאשם, באופן טבעי קיבלתי זאת בצורה מאוד קשה" (עמ' 13 לפרוט').

העד ציין, כי על-אף חומרת האירוע, יפעל לשיקום אחיו, הנאשם, ולא "יוותר עליו", כלשונו.

העד סיפר כי הוא והנאשם קיבלו חינוך ראוי בבית הוריהם, חינוך לעבודה ולהצלחה, ואף הוסיף כי על מנת לשלם עבור שיעורי עזר וחינוך, עבדה אמם בשתי עבודות ניקיון.